יום העצמאות

בבוקרו של ערב יום העצמאות עברתי שוב על תיק המירוץ, וגיליתי להפתעתי שרץ מספר 6 (זאת אני) צריך לרוץ 22.9 ק"מ. כלומר, ארבעה ק"מ יותר מה- 18.8 שהתכוננתי אליהם, נפשית וגופנית. עיון מעמיק גילה שלקטע מספר 22, הקטע האחרון שלי, נוספו ארבעה ק"מ. כעת אורכו 10.7 ק"מ. מה???? נבהלתי. האימונים שלי התמקדו בשבעה ק"מ, אחד עשר ק"מ לא היו בתכנית שלי. בטח לא בקטע האחרון. בטח לא אחרי שלקטע האמצעי, זה המוגדר כ"קשה" בגלל העליה הקשה שבסופו, נוספה עליה גם בתחילתו.

לקראת סיום יום העבודה הרגשתי רע. הבטן מתהפכת, כנראה משהו שאכלתי. את ערב יום העצמאות ביליתי בשרותים, מקיאה ומדמיינת עליות אינסופיות וקילומטרים שלא נגמרים. ההתרגשות מהמירוץ קפצה עלי ברגע הכי לא מתאים וביטלה כל סיבה למסיבה. הלכתי לישון מוקדם, מחבקת את גשם ושנינו רועדים – גשם מפחד מהזיקוקים ואני מפחדת לאכזב את הקבוצה ואת עצמי.

יום העצמאות עבר בפריקה עצלה של ארגזים ובבילוי ממושך בגינת הכלבים. מוזיקה שמחה מתגלגלת ברחוב, שירים מקפיצים, ותל אביב מרגישה כמו מסיבה שאינה נגמרת. טלפון מחברים שנמצאים במסיבת רחוב בבזל – אני לא מתפתה, וחוזרת הביתה כדי לממש את התכנית שמקננת בי מהבוקר. אחד עשר ק"מ. זה מה שאני צריכה כדי להרגיש טוב עם עצמי.

בחרתי לרוץ עם מכנסיים קצרות שקיבלתי משרה, שהתגלו כפריט הלבוש המחמם ביותר בעולם. חזרתי על המסלול הקודם, והפעם הארכתי עד לגשר ראש ציפור. בפארק הירקון המנגלים יוצרים ענן עשן סמיך והררי זבל מכסים את המדשאות. חוגגים בחולצות כחול לבן מטעם חברה להשכרת רכב יושבים בנחת על מחצלות, וגם אחד הכלבים הולבש בחולצה כזו. אצלי כאב הבטן לא מרפה אבל אני לא מוותרת. אחרי שישה ק"מ הפסקת שתיה בברזיה, חמש לגימות, וכמו בכל פעם שוב אני מופתעת איך הפסקונת כל כך קצרה מחדשת אנרגיות בכזו יעילות. לשמחתי יצאתי מאיזור האש והעשן ונכנסתי אל איזור הנמל. גם שם יש המון אנשים אבל אני לא מסתכלת עליהם, מסתכלת רק על הים. ניחוח העשן באוויר והלחות מזכירים לי את תאילנד ואני מדמיינת ריצת ערב על חוף קסום. כיכר אתרים מגיעה מהר ואני שמה לב שאני עולה את המדרגות כל כך לאט, כאילו בריצה אבל בעצם בהליכה. כנראה שהתעייפתי. ברחוב בן יהודה יש מסיבת רחוב בפאב פינתי ואני מורידה את האוזניות ורוקדת עם המוזיקה שברחוב. עיר המסיבות מספקת עוד שתים כאלו בשדרות בן גוריון. לקראת סוף הריצה האנרגיות חוזרות, ואני מקיפה את כיכר רבין רק כדי להתקל במסיבה נוספת, הפעם מסיבת גג. חוצה את הכביש מול הבראסרי וממהרת למחשב למדוד את הקילומטראז'. 10.7, בדיוק כאורכו של הקטע השלישי. יש.

atzmaut

One Response to “יום העצמאות”

  1. מאת שירי:

    אני ממש מטומטמת שאני מפספסת את הבלוג שלך.
    אחותי….כה לחיי!

כתיבת תגובה


This is a blog At.CorKy.Net