יום חמישי בערב. שבוע העבודה המקוצר הגיע לסיומו. גשם ואני מתחילים להתרגל לעיר הגדולה. לגשם יש דוגי-סיטר חדש, ומספר הארגזים בסלון הולך ומתמעט. התחשקה לי ריצה קלילה כזו, שסתם שמים נעליים ויוצאים לדרך, בלי תכנון מיוחד. בגלל שלא כתבתי על הריצה מייד בסיומה הספקתי כבר לשכוח מה היה שם. אני זוכרת שפגשתי את עמית, ושרצתי אל פארק הירקון, ומשם לנמל, ואז לאורך הים דרך כיכר אתרים והביתה. אני זוכרת ששכחתי לקחת איתי מוזיקה וכשגיליתי את הטעות החלטתי לרוץ בלי. בסך הכל רצתי 6.5 ק"מ.
ביום שישי למחרת הלכתי עם שירי לקנות בגדי ריצה: גופיה קלילה ויקרה להחריד, מכנסיים ארוכים מדליקים (עם כיס!), גרבי ריצה, פנס מהבהב (חלק מדרישות הר לעמק). קיוויתי למצוא חזיית ספורט נוספת בצבע לבן – שתתאים לגופיה – אך לצערי לא מצאתי עוד אחת כמו זו שיש לי מברוקס, והסתפקתי בחזיה פשוטה של אינטימה.