15 ק"מ, הרבה כבוד

אימון אופניים, רכיבה ראשונה על האופניים החדשים. הערב נרכב לגבעת המופעים ונקיף אותה עשרה פעמים, ממש כמו יריחו בשעתה. זינוק מדי חצי דקה, ומדידה של זמני ההקפות. בכל סיבוב חלי מעודדת אותי "כל הכבוד מיטל". אם מכפילים את זה ב- 10 סיבובים ובעשרה חברי קבוצה, זה יוצא 100 עידודים בשעה – הרבה פירגון לערב אחד!

האופניים החדשים נוחים ואני מתרגלת אליהם בקלות. הסיבובים הראשונים נמשכים ומתארכים, ודווקא הסיבובים האחרונים – שציפיתי שיהיו קשים לי יותר – נגמרו מהר מהצפוי.
אני עוברת ליד הדס, ולפנינו שתי בחורות הולכות בפיזור דעת, אחת על שביל הולכי הרגל והשניה על שביל האופניים. הדס צועקת להן לזוז ימינה, באסרטיביות, אפילו אני זזתי קצת. בסיבוב הבא גם אני מגלה את החיה שבי ושואגת לקבוצת דתיות "ימינה, ימינה"!! אחת מהן הלכה באלכסון לתוך המסלול שלי, והתנגשות נמנעה בעקבות הצעקה. זה עובד!

"הקפה אחרונה, לי יש קשיי נשימה"… אני רוכבת ושרה לעצמי שיר שקשור להקפות אך לא באופניים. סיימתי את ההקפה האחרונה בעידוד עצמי "כל הכבוד!!!" וחברי הקבוצה שכבר היו בנקודת הסיום ענו לי "כל הכבוד!!". זמן התוצאה שלי הוא 34 דקות ועשרים וחמש שניות. כרגע זה לא חשוב לי, ומה שמשמח אותי זה שהשלמתי 15 ק"מ ברצף. יחד עם החימום, השחרור, והרכיבה לגבעה וחזרה זה יותר מ- 20 ק"מ באימון. יופי.

2 Responses to “15 ק"מ, הרבה כבוד”

  1. מאת אחת שקוראת (;:

    כל הכבוד מיטל!

כתיבת תגובה


This is a blog At.CorKy.Net