סדנת ריצה מדברית

ביום רביעי בערב רצתי כרגיל, ובחמישי ארזתי וירדתי דרומה לפסטיבל זורבה הבודהה שהתקיים באשרם במדבר. בכוונה לא ארזתי איתי שום בגדי ספורט – רציתי לתת לגוף קצת מנוחה מהריצות, ולנצל את הזמן ליוגה ומתיחות. ההתלבטות היתה קשה וממש נלחמתי עם עצמי להשאיר את נעלי הריצה בבית! בפסטיבל יש שפע של סדנאות, חלקן רוחניות, כמו מדיטציות ומעגלי שיחה והקשבה, וחלקן יותר תנועתיות. שחר ואני השתתפנו בסדנת יוגה לזוגות שבה הפעלנו כל מיני שרירים חבויים. מתחתי שרירים שלא ידעתי בכלל שיש לי 🙂 לאחר מכן יצאנו לטייל במדבר, ישבנו לצד הדרך ושוחחנו. השמש שקעה לאיטה ועל השביל הופיע רץ, מצוייד בביגוד מתאים וגם במוזיקה. איך שאני קינאתי! מאותו רגע התעורר בי שדון הריצה הקטן ולא נתן לי מנוח. למחרת בבוקר השתתפתי בסדנה נוספת: Contact Dancing, ריקוד שגם בו מפעילים שרירים רבים. ופתאום צץ לו רעיון: גם אני אנחה סדנה!

סדנת ריצה מדברית
בהנחיית מיטל
נפגשים בשקיעה על השביל היוצא אל המדבר
ציוד מומלץ: נעלי ריצה ובקבוק מים.

הרעיון הזה הצחיק אותי והגניב אותי בו זמנית. דמיינתי אותי מנחה קבוצה גדולה של אנשים שכולם יוצאים לרוץ יחד איתי – בסגנון פורסט גאמפ. המשכתי להרהר ברעיון עד הערב ובינתיים חיפשתי סדנאות מעניינות. בדרך לסדנת ריקוד ברזילאי פגשתי את דן והדלקתי אותו על הרעיון. העברנו את הזמן עד לשקיעה בצעדי ריקוד, שהוכרזו כ"חימום" לקראת הריצה. דן הופיע בשעה היעודה מצוייד במיטב בגדי הספורט, ואילו אני הופעתי בנעלי ספורט ישנות שכיום משמשות אותי לטיולים, ובמכנסיים קצרים שבמקרה היו לי בתיק. חימום נוסף ומתיחות נוספות, ויצאנו לדרך. רצנו באיטיות בקצב שיחה על אבני חצץ גדולות. הריצה במדבר היתה שונה מאד מהריצה בצפון. האבנים שונות – חלוקי נחל גדולים וחצץ, שגרמו לי להבין את הצורך בנעלי ריצה מיוחדות לשטח. גם מזג האוויר שונה, רוח מדברית, שנשארת יבשה מאד גם לעת שקיעה. לא הרגשנו שהזענו אולם המלח שהצטבר על הפנים והשפתיים רמז אחרת. רצנו במשך 26 דקות בכיוון אחד, ואז הסתובבנו וחזרנו. דן לימד אותי סוגי מתיחות שלא הכרתי, בעיקר מתיחות של פלג גוף עליון. בסך הכל רצנו כשבעה ק"מ בנוף המדברי, במסלול שטוח. הנוף הפתוח מטהר את הנפש, ולדעתי זו היתה הסדנה הטובה ביותר בכל הפסטיבל 🙂

כתיבת תגובה


This is a blog At.CorKy.Net