נכון שזה נחמד לרוץ עם מוזיקה?? שרה נסיכת הגאדג'טים השאילה לי שני אייפודים (ננו ושאפל) להתנסות. מסתבר שיש תכנית אימונים מפורסמת, ששמה בתרגום חופשי "מהכורסה לחמישה ק"מ". סוז, בחורה כהת עור שמתארת את עצמה כ- "a grown ass woman living in Columbus, OH", יצרה פודקאסטים עם השירים שמלווים את תוכנית האימונים שלה. שרה שמה את השירים האלו על האייפודים ושלחה אותי לדרכי.
היום התחיל קצת לפני שבע. גשם עייף נגרר ברחובות הרטובים במהלך שילוב של טיול בוקר בשבילו וחימום בשבילי. החלפה מהירה לבגדי ריצה, שאפל עם קליפס ובוקר טוב עולם!. רצתי לגיבתון וחזרה הביתה. כשגשם היה קטן זה היה "הטיול הארוך" שלו. היום הטיול הזה לא מדגדג לו את הקצה של הזנב. גם אני מחכה ליום שבו הריצה הזו תדגדג לי את כפות הרגליים וזהו. במהלך המתיחות וההליכה היה שיר כל כך טוב שפשוט… הייתי חייבת לרוץ עוד קצת 🙂 אז הקפתי את בצלאל לינדה המקביל וחזרתי הביתה. סה"כ: 2.1 ק"מ.
יש את הרגע המגניב הזה שבו אושר טהור שוטף את הגוף. סימנתי על המפה איפה הייתי כשזה הגיע:
ובבית, כפיפות בטן על השטיח + אלכסונים. גשם מתלהב מריח הזיעה ונשכב על הגב לידי. כבר מזמן שמתי לב שהוא מחקה אותי בכל מיני דברים שאני עושה, אבל שכלב יעשה כפיפות בטן? נו באמת.