המטרה: טריאתלון אילת 2010

כן, השרירים קצת כואבים. לא כמו שהבטיחו, אבל בכל זאת – איך ידעו? מסתבר שביוכימיה תמיד עובדת, גם כשלא מאמינים בה.

בחדר כושר בניתי תכנית אימונים ששמה דגש על פעילות אירובית: ספינינג, ריצה וסליידר. כמו כן אמשיך עם מכשירי כח לחיזוק שרירי ידיים ורגליים. בחודש הראשון דופק המטרה יהיה בין 55%-65%. בחודש השני בין 65%-75%. ובחודש השלישי 75%-85%. צריך לעבוד  30-40 דקות בדופק המטרה. מצאתי את האתר הזה לחישוב אישי של דופק המטרה: http://www.infomed.co.il/calcHeartRate.htm. המספרים האישיים שלי נעים בין 149-158 בחודש הראשון, 158-155 בחודש השני, ו- 155-165 בחודש השלישי ואילך.

שמחתי לגלות שהמשקל שלי ירד מאז הפעם האחרונה שעשיתי תכנית אימונים: מ- 55.6 ל- 54.2. אבל… מסת השומן עלתה מ- 19% ל- 22%. המדריכה הסבירה לי שכנראה לא שתיתי מספיק, ובגלל אחוז המים הנמוך אחוז השומן נראה גבוה יותר. שקילה הבאה תהיה בראשון לראשון 2010. גם דופק המנוחה שלי ירד מ- 84 ל- 79, כנראה שהגוף מתחיל להגיב לאימונים. נפלא!

אז אחרי שעברנו על כל המכשירים והתאמנו את המשקולות להתקדמות שלי, הגיע הזמן לבדוק אם אני עדיין מסוגלת לרוץ 1 ק"מ 🙂 . התשובה היא כן, אבל עם הפסקה באמצע. רצתי 500 מטר, הלכתי 200 מטר, ואז רצתי עוד 500 מטר. כל זה לקח בערך 8 דקות. התבאסתי שקשה לי לרוץ ק"מ שלם רצוף, אבל שמחתי שהשלמתי את המטרה למרות הקושי בנשימה במהלך ההפסקה – וגם אחרי הריצה. אולי זה לא טוב לאכול עגבניות לפני ריצה? ואולי אני צריכה ללמוד לנשום נכון?

This entry was posted on יום שלישי, נובמבר 24, 2009 at 00:25 and is filed under כללי. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.