דוד צחי הציע, ואני קיבלתי בשמחה. בריכת גורדון הנה אני באה! השכמה בשש וחצי, טיול לגשם, התארגנות קלה, נסיעה בתל אביב הפקוקה, חניון אתרים, צמיד סגול, הנה הגעתי. המון מסלולים, חלק של ארבעים מטר וחלק של חמישים. השלט מעל למסלול המהיר מתיר את השימוש בסנפירים, ומסדר לי תהיה קודמת. כניסה חלקה למים הקרים. קרים?? הפתעה נעימה… הפתעה נוספת היא המליחות של המים. אמנם ידעתי וציפיתי, אך בכל אופן הרגשתי כאילו מישהו שם החליט לצ'פר את השוחים במיוחד והוסיף עוד איזה טון מלח לבריכה.
בריכות ראשונות לחימום בסגנון חזה. המטרה שלי היום היא להתרכז אך ורק בנשימה. ברגע שאצליח לנשום בצורה חלקה כל היתר כבר יסתדר, ואוכל להתרכז בתיקונים (הרבים) שיש לעשות. העלתי בזכרוני את כל הפעולות: רגלים צמודות, עולות ויורדות, עקבים יוצאים מהמים, תנועה גלית. כף יד בהמשך לזרוע. הידיים נעות כמשוט. תנועת גריפה מתחת לבטן. מרפק יוצא מהמים ומסמן תנועת שריטה. נשיפה ונשימה דרך הפה. ראש מסתובב צמוד לזרוע, נשיפה של כל האוויר החוצה, נשימה והחזרת הראש. זהו, נראה לי שהבנתי. עכשיו רק לתרגל.
ברגע שהצלחתי להוציא באמת את כל האוויר החוצה בתוך המים, הוצאת הראש לנשימה הפכה לקצרה יותר וכך המשכתי את שיווי המשקל בציפה. התחלתי במספר תנועות חתירה ועברתי לחזה ברגע שהסדר התבלבל. אולם ככל שנקפו הבריכות משך החתירה התארך, עד שהצלחתי לעשות בריכות שלמות בחתירה. כזכור, ארבעים מטר. ברצף. יצאתי מרוצה מהמים והמשכתי לעבודה. איזה כיף לפתוח ככה את הבוקר 🙂
🙂
אהבתי
קורא חדש
אהבתי