לאחרונה, הערבים שלי מוקדשים לשיטוטים בין דירות תל אביביות. אני מחפשת דירה שתהיה קרובה לפארק הירקון בשביל ריצות ואופניים. רצוי שתהיה משופצת, מרווחת, מוארת, עם דוד שמש וחניה. ואם הדירה תהיה קרובה גם לים זה מאד ישמח את כלב הים שלי. קבעתי לראות דירה כזו ליד פארק הירקון, והגעתי שעה קודם מצויידת בבגדי ריצה. רצתי לכיוון מזרח, חלפתי על פני אמא שגערה בבנה כי הוא שורף עלים של אקליפטוס (דווקא עשה ריח נעים). חציתי לעבר השני על הגשר המואר באורות כחולים, שמעברו טיילו זוג זקנים והחזיקו ידיים – כמה רומנטי. משם דרך מזרקה שמוארת בכחול, קיר טיפוס, עד למרכז השייט, ואז חזרה לירמיהו. כשהתכופפתי לעשות מתיחות שמתי לב לגלים הקטנים על פני הירקון ולאורות שקורנים ממרכז השיט וממגרשי הטניס. שונה מאד מרחובות, שבה בערב אני רצה בכבישים חשוכים, בין שדות, וכמעט לא פוגשת אנשים – כאן בפארק הירקון כולם רצים או נוסעים באופניים או ברולר בליידס. האורות הסינטטיים מזכירים לי את סינגפור. אחרי ביקור בדירה פגשתי את עפרי וביחד עשינו שוב את אותו המסלול בהליכה מהירה, הפעם הרחקנו עד לראש ציפור. איזה כיף שבסוף כל זה הסושי בג'פניקה קרוב מתמיד.