במירוץ הר לעמק יהיה עלי לרוץ שלושה קטעים: מגשר הפקק לגשר בנות יעקב (קטע מס' 6), ממאגר אשכול (חנתון) לאלון הגליל (קטע מס' 14), וממושב היוגב לכפר ברוך (קטע מס' 22).
הקטע הראשון בן 4.3 ק"מ ומדורג קל. הקטע השני בן 7.2 ק"מ ומדורג קשה, כנראה בזכות עליה שיש בסוף הקטע. הקטע השלישי בן 7.4 ק"מ ומדורג קל. על פי תכנית זמני הריצה שלנו, יצא לי לרוץ את הקטע השני הקשה בלילה. מעולם לא רצתי בשטח; בדמיוני ראיתי את עצמי מטפסת על סלעים חדים ורצה בשבילים צרים, מלאי בוץ. וכל זה בחושך. שרון הציע שנערוך ריצות היכרות בקטעים המתוכננים לשעות החשכה, ואני שמחתי על ההזדמנות לפגוש את חברי הקבוצה ולהתנסות עם ריצה בשטח. הקטע הראשון שנבחר לריצת ההיכרות הוא הקטע השני שלי, שאמור להיות הקשה מכולם.
קבענו להפגש בשעה שמונה בבוקר. לשם כך עלי לצאת מרחובות בשש בבוקר. מרוב התרגשות התעוררתי כבר בשלוש וחצי ולא הצלחתי להרדם. דאגתי שהריצה תהיה לי קשה, שחברי הקבוצה יהיו הישגיים ושלא אעמוד בצפיות מבחינת הזמנים, והחמור מכל – שלא אצליח לחצות בריצה את השטח הקשה והאתגרי. ובתוך כל זה, צינון שהחל בתחילת השבוע הגיע לשיאו אתמול בערב והיום בבוקר, אולם הייתי נחושה להגיע לצפון ולראות עם מה עלי להתמודד.
נסיעה על כביש שש הביאה אותי לאלון הגליל קצת לפני הזמן. בדרך עצרתי לקפה וסנדוויץ' טעים, כמה טוב שיש קפה סגפרדו באלוניות שבדרך. באלון הגליל פגשתי את שרון וצמרת אשתו, אשר תלווה אותנו באופנים לאורך הריצה. החלפתי לבגדי ריצה, השארנו את הרכב שלי ונסענו יחד לחנתון. התארגנות קלה וזהו, אנו יוצאים לדרך…
שרון הציע שנרוץ בקצב שמתאים לי. רצתי לאט, מתכננת לשמור כוחות לקטעים הקשים בהמשך. להפתעתי, קטעים כאלו לא הגיעו. בתחילה רצנו לאורך הכביש, לאחר מכן נכנסנו לחנתון ורצנו בדרכי עפר רחבות, ובסיום רצנו שוב לאורך כביש. שום סלעים, שום טיפוס, שום שבילים צרים מלאי בוץ. אז מה כן היה? המון כלניות, כמה פרות, שיחה נעימה, ריצה בכיף, מזג אוויר נעים, עליה רצינית לקראת הסוף. אדמה בוצית ופריכה, הרבה ירוק, נוף נהדר, והרגשת הקלה. אם זהו הקטע הקשה ביותר שצפוי לי במירוץ, נראה לי שיהיה סבבה. ממש סבבה.
תאור המסלול, כפי שאני זוכרת אותו: מתחילים ממאגר אשכול. רצים על דרך עפר לכיוון הכביש הראשי. רצים לאורך הכביש עד לתחנת אוטובוס מול הכניסה לחנתון – צריך להזהר מהמכוניות שבאות ממול. חוצים בזהירות את הכביש – אין מעבר חציה. כביש עולה לכיוון חנתון ומתעקל ימינה. אחרי העיקול פונים שמאלה לכיוון הרפתות. רצים קצת על דרך עפר ופונים שמאלה – בניגוד למסומן במסלול הריצה – הסיבה היא שעל הדרך המתוכננת נבנה מאגר מים. רצים דרך הרפת, מימין ומשמאל פרות. מגיעים למעבר בקר, מוטות ברזל מסתובבים – צריך לחצות בזהירות (אי אפשר לקפוץ מעל, זה ארוך). פונים שמאלה. רצים בירידה עד שמגיעים לעיקול של 180 מעלות. משם דרך עפר עם אבנים קטנות. רצים במקביל לכביש. בדרך יש כלניות וצמחים ירוקים. מגיעים קרוב לכביש ורצים קצת בין עצים. רגבי אדמה חומים, אדמה כבדה. חוצים שלולית, ואז יש ירידה נוספת ועליה לכיוון הכביש. כמה מטרים על הכביש עד למעבר חציה מול אלון הגליל. נכנסים לאלון הגליל ועולים עם הכביש כחצי ק"מ. הפניה הראשונה ימינה אל דרך עפר, ירידה עד למקום בו החננו את המכונית. בהמשך יש עליה ושם תהיה תחנת ההחלפה.
(צלם: אילן שריף, תמונה מוויקישיתוף)
