בשבת יתקיים מרוץ עין גדי, ואני מתרגשת כבר כמה ימים. ביום התחרות צפוי לשרור שרב. אתרי הספורט התמלאו בשפע כתבות ועיצות כיצד לאקלם את הגוף לחום, וכיצד להבחין בסימני התייבשות או שתיית יתר. בתור מישהי עם נסיון עשיר בתחום שתיית היתר ואובדן אלקטרוליטים אני חוששת במיוחד. אני יודעת היטב איך מרגישה התייבשות ואיך מרגישה היפנותרמיה. שתיהן מרגישות בדיוק אותו הדבר וזה לא נעים בכלל.
ביום התחרות אני צריכה להקפיד לשתות ולהקפיד שלא לשתות יותר מדי. בהתאם לעצות אני ממליחה בשפע ובשמחה את כל מה שבא אל פי, חוץ משוקולד כמובן. את הריצה הקודמת עשיתי בתנאי שרב, אולם בשעת לילה. הערב יצאתי לריצה קצרה יותר, ארבעה ק"מ בלבד, שהזכירו לי מהי ההנאה מריצה ואיך זה מרגיש לסיים ריצה עם טעם של עוד. השרירים תפוסים מהריצה הקודמת ואני מקווה שישתחחרו עד שבת. זהו! זו היתה הריצה האחרונה שלי לפני מרוץ עין גדי, מעכשיו מנוחה והתכוננות במישורים אחרים.
אני צריכה להשלים את הציוד הבא: משקפי שמש, מכנסי ריצה, משקה איזוטוני, כובע, קרם הגנה לפנים, טיפות לעיניים. אני אכין לי פלייליסט מגניב לריצה. וחוץ מזה, אקח את הכל בקלות. מפני שזהו המירוץ הראשון שלי, וכל תוצאה שאשיג תהיה עבורי שיא אישי.
